משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' ברידזה ואח'

פסק דין

בפני תביעה לאכיפת התחייבות לרשום משכנתא ולמתן סעד הצהרתי לפיו התובע (להלן "הבנק") זכאי לרשום משכנתא בדרגה ראשונה על זכויות הנתבעת 3 (להלן "המוכרת") בדירה, וכן לחייב את כל הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום סך 768,860.38 ₪.

טענות הבנק-

עילת התביעה כנגד הנתבעים 1-2

התובע הינו בנק למשכנתאות. הנתבעים 1-2 הינם בני זוג אשר התקשרו ביום 15.11.95 בחוזה הלוואה עם הבנק במסגרתו לוו ממנו סך 210,000 ₪ לצורך מימון רכישת דירתה של המוכרת.

המוכרת הינה דודתו של הנתבע 1 והיא התקשרה, כאמור, עם הנתבעים ביום 09.11.95 בחוזה לרכישת דירתה, קיבלה לידיה את מלוא סכום ההלוואה ומייד לאחר מכן, ביום 19.11.95, ביטלה את חוזה המכר מבלי להודיע על כך לבנק. הכספים לא הוחזרו לבנק עד היום. כמו"כ לא מילאה המוכרת אחר התחייבותה כלפי הבנק לרשום משכנתא על הדירה.

בהתאם להתחייבות בנוסח סטנדרטי מיום 12.11.95, עליה חתמה המוכרת, היא התחייבה כי מייד לכשתיווצר האפשרות לכך, ולא יאוחר מיום 30.05.96, תרשם חכירה לדורות ע"ש הנתבעים 1-2 (הלווים), לא תיעשה כל עיסקה בנכס, אם תפר המוכרת התחייבות זו, או אם תתבטל עיסקת המכר תחזיר המוכרת "מייד וללא שיהוי" את סכום ההלוואה לבנק. כמו"כ הצהירה המוכרת כי נכון למועד התחייבותה שולם לה ע"י הנתבעים סך 180,000 ₪. גם הנתבעים חתמו על טופס זה (טופס ההתחייבות יכונה להלן "ההתחייבות").

לטענת הבנק, תצהיר ביטול עיסקת המכר מיום 19.11.95, הינו תצהיר שיקרי שכן בסעיף 3 לו מצהירים הנתבעים כי לא שולמה כל תמורה בגין הדירה, בעוד בהצהרת המוכרת בכתב ההתחייבות נאמר כי שולם לה סך 180,000 ₪ עם חתימת ההסכם, ובסתירה פנימית לנספחים ה' ו-ו' לכתב התביעה המאשרים כי שולם לה סך 390,000 ₪.

בגין החוב נפתח כנגד הנתבעים 1-2 תיק הוצל"פ למימוש המשכון, במסגרתו הצהירו הנתבעים כי הם מתגוררים עם ילדיהם בדירה, וכי העברת הדירה על שמם תתבצע בקרוב. כל זאת, תוך הסתרת העובדה כי הסכם המכר בוטל, כי הדירה לא נמסרה לידיהם מעולם, וכי המוכרת ממשיכה להתגורר בה.

לטענת הבנק, הסכם המכר בין הנתבעים לבין המוכרת הינו מעשה קנוניה וההסכם הינו למראית בלבד, כאשר כוונת שלושת הנתבעים היתה להעביר במרמה את כספי הבנק לידי הנתבעים. "ביטולו" כביכול של הסכם המכר הינו מהלך שבא להשלים את המרמה הנ"ל.

אין מחלוקת כי לבנק נודע על ביטול הסכם המכר ואי החזרת הכספים רק בשנת 2008 (חקירת פקיד הבנק, מר אבי דוידזון, פרוטוקול, עמ' 10, שורה 16).

לטענת הבנק, הנתבעים חייבים לפרוע את ההלוואה בפירעון מיידי. מאחר ולא עמדו בהוראות הסכם ההלוואה פתח כנגד הבנק בהליכי הוצל"פ למימוש משכון, כאשר סכום החוב נכון ליום 27.10.08 עמד ע"ס 768,860.38 ₪. הריבית הינה בגובה 11.75% לשנה.

עילת התביעה כנגד המוכרת-

המוכרת הפרה את התחייבותה לרשום משכנתא לטובת הבנק ולממש את הדירה. כמו"כ קיימת כנגד המוכרת עילה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 עם קבלת סך 210,000 ₪ לידיה, וכיו"ב עילות שונות כמפורט בכתב התביעה לרבות תחלוף משכון, שכן באמצעות חלק מהכספים שנתקבלו מהבנק נפדה משכון בדרגה ראשונה שהיה רשום לטובת הבנק על זכויות המוכרת בדירה, וע"כ זכאי הבנק, לטענתו, לרשום משכון חלף המשכון שנפדה ע"פ סעיפים 13-14 לחוק המשכון התשכ"ז-1967 (להלן "חוק המשכון").

אשר על כן נתבעים סעדים של רישום משכנתא על הדירה לטובת הבנק, בנוסח ובתנאים המקובלים בבנק, היינו תוך ויתור על הגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב-1972 (להלן "חוק הגנת הדייר"). למנות את ב"כ הבנק לרישום המשכנתא, ולחייב את שלושת הנתבעים במלוא סכום התביעה .

טענות הנתבעים 1-2-

ההסכם עם המוכרת נעשה בתום לב ובוטל רק לאחר שלא מצאו מקורות למימון יתרת תמורת הדירה, מעבר לסכום המשכנתא שקיבלו. המוכרת לא ידעה כי עליה להחזיר את הסכום שקיבלה לבנק, והיא השיבה אותו לנתבעים מתוך מחשבה שהנתבעים ישיבו את הסך הנ"ל לבנק. הנתבעים מצידם, ברגע של חולשה, השאירו את הסכום הנ"ל בידיהם, תוך שהם משלמים את התשלום החודשי בגין המשכנתא, זאת עד לשנת 1997, אז נפגע הנתבע בתאונת עבודה וחדל להחזיר את המשכנתא בשל חוסר יכולת כלכלית. הנתבעים הציגו עצמם כמי שמתגוררים בדירה רק על מנת לסייע למוכרת שאינה אשמה בדבר. לפיכך, אין המדובר בהסכם למראית עין ואין מדובר בתרמית או מצג שווא.

הנתבעים 1-2 אינם כופרים כי עליהם להשיב את כספי ההלוואה לבנק (ר' סיכומיהם, סעיפים 11,18).

טענות המוכרת-

המוכרת טוענת כי לא לקחה חלק בתרמית כלשהי, היא לא שיתפה פעולה עם הנתבעים עמ"נ להוציא כספים במירמה מהבנק. המוכרת השיבה את כל הכספים לנתבעים מתוך מחשבה שהם אלה שישיבו אותם לבנק והכל בתמימות ובתום לב. המוכרת טוענת כי חתמה על מסמכי הבנק מבלי להבינם או לדעת את תוכנם ואין היא יודעת על מה חתמה. לטענתה היא אינה יודעת קרוא וכתוב.